הפיתוי
סיפור מאת : רוני נגר – חוקר פרטי
מזל ואלי אלימלך התגוררו עם ילדיהם ברמת פולג בנתניה קוטג' טורי עם גינה , ממש כמו שחלמו שנים רבות בהן התגוררו בדירה ישנה במרכז העיר .
בתם הגדולה נישאה לפי כשנה ואיתם נשארו שלשה ילדים נוספים כאשר הקטן שבהם בן 14 , שניהם היו בני 56 וחיו כמו כל משפחה ישראלית טיפוסית .
אלי עבד כנהג משאית מוביל שמנים בקו נתניה – חיפה עבודה שגרתית ומשעממת , בכל יום סמוך לשעה 17:00 ניתן היה לראותו מגיע ומחנה את המשאית ברחבת עפר ממול לביתו .
מזל עבדה בחצי משרה כפקידה במתנ"ס המקומי לא הרחק מביתה , בעוד כארבע שנים תצא לפנסיה וגם כך לא עבדה קשה מידי .
ישבתי מול אלי וסיפרתי לו את תוצאות החקירה והמעקב שערכתי , הוא היה ממש בהלם ולא ידע מה
לעשות ומה להגיב . בגיל כזה אין לך כוחות נפשיים לפרק את המשפחה ולהתחיל מחדש , כיצד קורה דבר שכזה דווקא שהכל נראה כל כך טוב , בית חדש , ילדים גדולים , מצב כלכלי מצויין .
החשד החל לפני כארבעה חודשים , רעייתו מזל קנתה לעצמה טלפון סלולארי ואלי לא ראה בזה עניין
חריג . לאחר זמן מה החלה להירשם לחוגים שונים ולכל קורס אפשרי ואלי בשיחותיו עימה הסיק שזה כנראה משבר הגיל או סתם מתוך שעמום .
באחד מן הימים חזר אלי מוקדם מן הרגיל , נכנס הביתה ושמע את רעייתו משוחחת בטלפון הסלולרי
כשהיא יושבת בגינה האחורית של הבית עם הגב לסלון כך שלא הבחינה בו , מקטעי השיחה הבין שהיא
משוחחת עם גבר היא צחקקה ומרבית הזמן הקשיבה ובסוף השיחה שמע אותה אומרת : " טוב נהיה בקשר " . באותו הרגע נדלקה לו נורה אדומה , אדום עז מאוד ומהבהב ללא הפסק , זאת לא היתה האשה
שהכיר והיא לא התנהגה כך בדרך כלל , זה היה מוזר עד כדי מכעיס , ולמחרת כבר פגש אותי וביקש
לעקוב אחריה .
אנוכי, יחד עם חוקר פרטי נוסף התחלנו לעקוב אחריה ולרחרח במקום עבודתה , מקץ כשבוע הערפל החל להתפזר מעט , מצאנו כי אחד המדריכים במתנ"ס נמצא בקרבתה יתר על המידה .
מוטי או מוטק'ה בשנות החמישים לחייו , נראה טוב יחסית לגילו משמש כאחד המדריכים הותיקים בתחום
קרב מגע לבני נוער , גרוש שנים רבות וניתן לומר כי שכח מתי היה נשוי פעם .
מוטי אהב " לירות לכל הכיוונים ולהילחם בכל החזיתות " כמו שאני נוהג לומר , כל אישה או בחורה בסביבתו זכתה להתיחסות , הערה , תגובה , הוא היה מתחיל לרקוד מן ריקוד שכזה בו היה בוחן את
תגובתה של האשה ממולו ועל פיו מתכנן את הצעד הבא או נסוג לאחור , תלוי בתגובתה .
הוא היה טיפוס נחמד אף פעם לא מציק מדי ואולי משום כך כולן התיחסו אליו בסלחנות , ואולי משום
כך הפיתוי היה גדול מדי עבור מזל , האובייקט שלנו .
גם לאחר שנים רבות שאני חוקר פרטי, וגם לאחר אלפי חקירות פרטיות לא הצלחתי להבין את הגורם להתנהגות זאת . אולי הגיל , חיים משעממים מדי , סקרנות , איני יודע את הסיבה ולא מתיימר לדעת , אך ברור כי יחסו של מוטי אל הפקידה האפרורית במתנ"ס משך אותה אליו , והיא לא עצרה לרגע אלא נתנה לעצמה להתגלגל לתוך מערכת יחסים מסוכנת .
למוטי רכב ישן מסוג סיטרואן אשר תמיד חנה בחזית המתנ"ס ונראה כאילו זרקו אותו במקום , במהלך המעקב צפינו בהם ( במוטי ומזל ) מספר פעמים יושבים ברכב במקומות מבודדים ומשוחחים ואפילו הבחנו בנגיעות פה ושם , נראה כי מזל לא אזרה אומץ להפגש עימו במקומות ציבוריים .
מספר ימים לפני חג פורים הודיעה מזל לבעלה כי יומיים לפני החג ישנה מסיבה פרטית לעובדי המתנ"ס
בלבד והוסיפה כי אם הוא רוצה הוא יכול לבוא איתה , נראה כי התפללה כי לא יגיע למסיבה .
יעצנו לבעלה של מזל כי יעשה ככל שביכולתו שלא להגיע למסיבה במתנ"ס בו עבדה, ואכן כך עשה .
באותו ערב התמקמנו שני עוקבים לעבר ביתה של אחת המדריכות במתנ"ס , היות ובביתה התרחשה
המסיבה . כמובן שלא יכולנו לראות את המתרחש בבית אך גם לא היה צורך בכך היות וסברנו כי לא
יתרחש דבר במקום , למרות שנראה לנו כי יתר העובדים יודעים מה מתרחש בין השניים .
בשעה 23:30 יצאו השניים מהבית ונראה כי הם הראשונים שעזבו את המקום . מזל נכנסה לסיטרואן הישנה והחלנו בנסיעה אחר השניים אשר לא נראה כלל כי כיוון נסיעתם הינו ביתה של מזל .
הרכב יצא מנתניה אל כביש החוף לכיוון צפון ונראה עולה למחלף בית ינאי לכיוון חוף הים .
שמרנו על מרחק מהרכב כדי שלא ירגישו בנו , למרות שהיא לא מעלה בדעתה כי בעלה יבקש לעקוב אחריה . השניים נכנסו אל החוף , לא היה אף אחד אחר מלבדם במקום , עצרנו את כל כלי הרכב וצפינו
באורות המתרחקים לאורך החוף עד אשר עצר הרכב אך האורות לא כבו .
התקרבנו ברגל לאט ובשקט והבחנו כי מוטי מוציא שמיכות מהרכב ובקבוק יין והשניים התישבו על גבי השמיכות מחוץ לרכב .
ידענו בדיוק למה עלינו להמתין , ישבנו על החול והמתנו כי יתחממו העניינים ואז נכנס לפעולה , וחוץ מזה עדיף יהיה לתפוס את המדריך מוטי עם המכנסיים למטה ( תרתי משמע ) מאשר להסתבך בתגרה
עם אדם אשר מתמצא בתורות לחימה .
האורות מהרכב כבו ועלטה מוחלטת ירדה מסביב , לקח לנו מספר דקות ארוכות להתרגל לחשיכה ולהבחין בדמויות מרחוק .
השניים ישבו , שוחחו , נגעו אחד בשני זמן רב מדי ואנו המתנו בסבלנות . מקץ כשעה לערך הבחנו
בתנועות גדולות אשר נראו כהורדת בגדים והשניים שכבו במאוזן ע"ג השמיכות .
המתנו מספר דקות נוספות ומשהבנו כי השניים עסוקים מאוד ועירומים מאוד החלטנו כי זהו הרגע המתאים .
התקרבנו אל השניים כאשר אני מחזיק מצלמת תמונות עם פלש חזק מאוד וחברי מחזיק במצלמת וידאו
עם ראיית לילה ופנס הלוגן גדול .
זאת לא היתה הפעם הראשונה שעמדנו בסיטואציה שכזו אך ניתן היה לחתוך את האויר בסכין מהמתח
בו היינו שרויים .
התקרבנו אל השניים די הצורך הם היו עסוקים מדי מכדי להבחין במשהו ובבת אחת חברי האיר עם הפנס
והחלנו לצלם בשתי המצלמות ליתר בטחון .
בתחילה נבהלו מאוד השניים היות וכנראה חשבו כי מדובר במישהו אשר רוצה להזיק להם , ומשהבינו במה מדובר החלו להסתיר בידיהם את איבריהם החשופים .
לאחר מספר שניות של צילום אשר נראו כדקות ארוכות , וכאשר החלטנו כי בידינו מספיק תמונות וצילומי וידאו , הפסקנו את הצילום והחלנו לרוץ לעבר כלי הרכב , לפני שהבחור יתעשת , ויספיק להתלבש . הגענו בריצה לכלי הרכב ועזבנו את המקום .
אלי ישב מולי המום לחלוטין , הצגתי בפניו את התמונות בהן נראית רעייתו עירומה , פעורת פה עם גבר
אחר . קשה לחשוב מה עובר במוחו של אלי באותו הרגע אך היה נסער מאוד .
זהו אחד הרגעים הקשים ביותר של חוקר פרטי כאשר מצד אחד הנך יודע כי אתה עושה את עבודתך , ומצד שני אנשים נשברים ומתפרקים ומשפחות נהרסות מול עיניך .
אין במה להאחז מלבד הידיעה כי הנך מתעד את העובדות ואת המציאות , וכחוקר אינך יוצר את המציאות או ההתרחשויות , אלא אנשים אחרים ובכל זאת התחושה אינה נעימה .
לעתים אתה חש כחוקר כי פשוט הנך מסייע לאנשים שלא לחיות במצג שווא ובאי וודאות אלא חושף בפניהם את האמת ועוזר להם לדחוק את ההכחשה אשר היו שרויים בה .
כל הזכויות שמורות ל- "מדור חקירות - רוני נגר" טל': 054-4516106
